פודקאסטים
מאז ועד מחר
השם PODCAST נוצר מהלחם מילולי של מכשיר ההאזנה הנפוץ ביותר להאזנה לקבצי MP3 בזמן לידתו של הפודקאסט, הלא הוא IPOD של חברת APPLE, יחד עם המילה "שידור" = "CAST".
הייתה זאת התפתחות של הבלוגים.
אם בעבר היו אנשים כותבים את אשר על ליבם באתרי אינטרנט, היה מי שהחל להקליט את דבריו ולהרחיבם לסוגי הקלטה שונים.
היתרון המשמעותי של הפודקאסט מול שידורי רדיו מתחלק למספר חלקים.
מצד היוצרים:
- הישיבה של התוכנית ברשת כך שהיא זמינה בכל מקום ללא מגבלה של תדר, רעשים, אזורי קליטה וכו' שמגדילה את מספר המאזינים הפוטנציאליים.
- עלות זולה להפקה ולשיתוף
מצד המאזינים:
- האזנה במקום ובזמן שנח למאזינים AOD = AUDIO ON DEMAND
- האורך השונה מתוכנית רדיו שכבר לא מחייב שעה של האזנה ומצד שני לעיתים יותר משעה
- יכולת להגמיש את ההאזנה: הפסקות יזומות והרצה אחורה אם פיספסתם פרט
- מגוון הנושאים והאפשרויות של תוכניות תוכן עם פרסונליזציה של האזנה
- יכולת להפוך מצרכן ליצרן ולהיות "יצרכן"
בתחילת דרכם היו רוב הפודקאסטים המואזנים, שידורי רדיו ששודרו באוויר ואוכסנו באתרי פודקאסט.
השדרנים מצאו עוד פלטפורמה להפצה והמאזינים מצאו סוף סוף דרך להקשיב לתוכנית האהובה שלהם ולאו דווקא בשעה שהיא משודרת ולא נוחה להם. ROD=radio on demand.
עם הזמן, הבינו חלוצי הפודקאסט שהאמצעים הפשוטים יחסית להפקה לא נתונים רק בידי תחנות הרדיו נמסורתיות והחלו להקליט פודקאסטים.
במקביל צצו שירותי אחסון חינמיים וקלים לתפעול (המוביל העקרי בישראל בתחילת הדרך היה ICAST).
אלא שקיבלנו בדרך כלל תוכניות רדיו מאנשים פרטיים ולא ייצור אודיופוני חדש.
היוצרים העתיקו את השפה המוכרת ברדיו, במיוחד באורך התוכנית בת ה-60 דקות ושילוב שירים.
מעטים היו יוצרים מבנה שונה, אורך אחר וחשיבה לא רדיופונית.
למעשה, היום, במבט לאחור, ניתן להגיד שהיו אלו תוכניות רדיו לכל דבר שהשתמשו ברשת כארכיון.
כבר אז הצליחו הפודקאסטים לעניין אנשים בזכות הנוחות, המיקוד ובזכות 3 טכנולוגיות:
1. ה-MP3 (שהומצא ב-1990 והכניס נתונים לגודל של כ-0.9 מגודלו של קובץ סאונד בCD).
2. ה-RSS שמאפשר למאזינים לקבל עידכון על כל פודקאסט חדש שיוצא מטעם המקור המעניין אותם.
3. תפוצת נגני ה-MP3, מהIPOD היוקרתי ועד ההחסן הנייד עם הנגן הפנימי.
שלב שני לעולם הפודקאסטים היה יצירת פורמטים ייחודיים תחת ההגדרות של:
- מונולוג, אדם לבדו מול המיקרופון ולעיתים עם מוזיקה
- דיאלוג, שני דוברים בנושא אחד
- ריאיון, מראיינ/ת מול מרואיינ/ת (הפורמט המוביל)
- רב שיח, פאנל אנשים באולפן
- נרטיבי, דובר משלב סיפור בעריכה מוקפדת
- דוקומנטרי, נרטיבי עם אלמנטים של מאחורי הקלעים ומשקל ההקלטות גדול יותר
היו גם תוכניות רק מוזיקליות אבל מבחינת נוכחות האדם שיוצר את הסיפור בפודקאסט, תוכניות מוזיקליות בלבד אינן יכולות להחשב כחלק מהעולם הזה.
שלב שלישי והכי מעניין הוא שלב "העצמאות"
השלב שבו קמה לה שפה לפודקאסטים.
השפה מחזירה את ההשקעה הרבה שעשו ראשוני הרדיו ברדיו תיעודי.
במסגרת השפה הזאת, לא מסתפקים בחומרים אולפניים, עושים תחקיר מקדים עמוק ורחב, יוצאים לשטח, מקליטים לפי תוכנית ראשונית אבל נותנים לשטח לדבר ולהכתיב את הסיפור.
אחרי ההקלטות תגיע העבודה המשמעותית, הרצינית והכבדה והיא מלאכת העריכה, בה נתפור את הסיפור שלנו בעזרת הקולות, הצלילים, מוזיקה, אפקטים וכו', נשתמש בכל האלמנטים של שפת האודיו להעברת הסיפור בצורה מרתקת ומושכת.
היצירה הזאת היא ללא ספק אומנות בפני עצמה והיא מביאה את יוצריה לרמה הגבוהה ביותר בעשייה רדיופונית.
איך אתם הופכים לפודקאסטרים?
יש לכם משהו לספר לעולם?
אתם מומחים בנושא מסויים?
אתם יכולים לתרום לידע של אחרים?
אתם יכולים לסייע לאחרים לפתור בעיות?
אתם יודעים להעביר הרצאות/סיפורים/שיחות בצורה סוחפת?
אם עניתם "כן" על אחד מהשאלות הללו אז אתם בדרך.
אתר רדיו אחר מפתח את קטגוריית התוכן בפודקאסטים ותוכלו להעזר בנו.
בינתיים... בין עשרות המדריכים ברשת, אנחנו רוצים להמליץ על סדרת הפודקאסטים של PODUCATION, כלי ליצירת פודקאסטים בכיתה.
באתר ובדף הפייסבוק שלהם תמצאו מדריכים קצרים לחשיבה על פודקאסטים ובניהם:
אורך הפודקאסט
קהל היעד
הפרסונה הרדיופונית
ועוד
להיות פודקאסטר/ית
בתחום המקצועי של שידור והרמת תכני אודיו, אנחנו ממליצים על הקורס למקצועות הרדיו ובו כל השלבים של הכנת תוכנית משלב הרעיון, דרך ההפקה, התחקיר, ההקלטה ועד ההפצה. הקורס בכותרתו הוא קורס רדיו אבל כל מה שבו מדוייק גם לאנשים שרוצים לעשות פודקאסטים טובים.
ציוד לפודקאסט
הכי פשוט לקנות ציוד פשוט.
אחר כך מצטערים...
אומנם אין צורך בציוד אולפני יקר ערך וכל האותנטיות היא שאתם מייצרים הכל בבית, אבל יש גבול למה שהמאזין יהיה מוכן לקבל.
כל הפרטים על הציוד הנדרש כאן
שאלות? עניינים לא ברורים? התקשרו או שילחו וואצאפ